כאשר מבינים את המשמעות של חומצות שומן אומגה 3 ממקור ימי אפשר לחשוב על אלטרנטיבות צמחיות. מחקרים של השנים האחרונות, בהם מפורסמים, מתקדמים ואמינים כ"מחקר הכבאים", מפריכים את הטענה כי אומגה 3 צמחי אינו מומר בהצלחה ל EPA – DHA, ובכך חושפים את האמת ופותחים אפשרויות חדשות בפני שוחרי בריאות שמגלים כי יש אלטרנטיבה ויש דרך נקייה מזיהום אוקיינוסים לצרוך חומצת שומן אלפא לינולנית. דווקא המקורות הקלאסים, זרעי פשתן או מרווה היספנית אינם נהנים מהאמון המוחלט של כל רשויות הבריאות בשל חשש אלרגנים, הורמונים צמחיים(פשתן), בעיות עיכול, רעלנים צמחיים והתחמצנות מהירה מאוד, אשר עשוייה להשפיע על הזמינות הביולוגית של אומגה 3 לגופנו. על הרקע הזה, מחקר שבוצע במדינת ישראל לפני כעשור, בדק סוגים שונים של מרווה הגדלה בארץ, וגילה כי מרווה מרושתת מכילה בזרעיה ריכוז גבוה מאוד של אומגה 3 צמחי. החוקרים שמחו לגלות כי כבישה קרה של הזרעים מפיקה שמן המכיל בנוסף, אומגה 9 ונוגדי חמצון בצורה יציבה מאוד. כיום, הצטברו בחברה עדויות בנושאים של קשב וריכוז, לחץ דם, סוכרת, בעיות עור, דיכאון ואף בעיות פטריות שטופלו. מסתבר שאחד הרכיבים הטבעיים המצויין בשמן המרווה הוא בעל תכונות "אנטי-פטרייתיים".